החווה החקלאית

החווה החקלאית הוקמה בשנת 1973 מתוך מגמה לקשור את ילדי היישוב לחי, צומח ואדמה.

בחווה ישנם ענפים שונים בהם מועסקים התלמידים: ענף התבלינים, צמחי בית, גן ירק ופרדס לימונים. התלמידים לומדים נושאים רבים ומגוונים בהלימה לנושא המרכז שקובע מידי שנה משרד החינוך.

הנושא המרכז השנה הוא "למידה משמעותית", מושג העומד מאחורי כל עניין חינוכי המוטמע בלב האדם.

לחווה מגיעים גני ילדים, כיתות יסודי, חטיבה ופרויקט נהדר המכונה "פרויקט בין דורי" הקיים זה השנה השמינית. בפרויקט זה נפגשים נשים מבוגרות מהגיל השלישי עם תלמידי כיתות ט' אורט כללי למפגשים בני שעתיים אחת לשבוע, נהנים מכל רגע ויוצאים מתוך ארבע הקירות למרחבים ירוקים ריחניים ומוזיקליים.

בחווה עובדים ארבעה מורים, גננת, אב בית ומזכירה העושים מלאכתם נאמנה ונהנים מאוד מעבודת האדם והאדמה.

החווה ללימודי חקלאות והסביבה מזמינה את הקהל  הרחב לשמוח ולצמוח עמנו.

למידע ופרטים נוספים – טלפון: 04-6586568

 

"עובד אדמתו ישבע לחם"

לוגו חווה חקלאית
P170914_10.27
P170914_10.29
P170914_10.29_[01]
P170914_10.34
תמונה[1]
תמונה[2]
1dfe58043b8bf36f6b9c56ae048d6d86[1]

"גם בעידן הטכנולוגי יש חשיבות לקיומה של חקלאות שמתמצה בה הקשר הכי חזק בעולם- הקשר בין אדם לאדמה"

 החווה החקלאית בבית שאן היא, הלכה למעשה, חווה חינוכית, שבה מקנים ל- 600 תלמידים וילדי גנים הבאים אליה שעתיים בשבוע ידע וערכים  אנושיים, חינוכיים ותרבותיים. המנהל, יעקב תורג'מן, הוא איש אשכולות, שרואה בתפקידו שליחות

אפילו שיחה קצרה עם יעקב תורג'מן, 60, נשוי, אב לתשעה ומזה חודשים אחדים גם סבא לנכד, מנהל החווה החקלאית בבית שאן  בעשר השנים האחרונות היא שיעור מרתק בהיסטוריה, בבוטניקה, בלשון, בבלשנות, במקרא ובשער מקצועות הליבה של הדעת האנושית. הוא מלא- סליחה על הקלישאה- כרימון. בהמשך יתאר באופן מרתק את הרימון ומשמעויותיו.

החווה החקלאית, שהוקמה בשנת 1973 מתוך מגמה לקשור את ילדי היישוב לחי, צומח ואדמה, היא אחת מ-40  חוות חקלאיות בכל רחבי הארץ, שפועלות תחת חסותו של האגף לחינוך התיישבותי במשרד החינוך. בחווה ישנם ענפים שונים בהם מועסקים התלמידים: ענף התבלינים, צמחי בית, גן ירק ופרדס לימונים. התלמידים לומדים נושאים רבים ומגוונים בהלימה לנושא המרכז שקובע מידי שנה משרד החינוך.הנושא המרכז השנה הוא "למידה משמעותית", מושג העומד מאחורי כל עניין חינוכי המוטמע בלב האדם.

לחווה מגיעים גני ילדים, כיתות יסודי וחטיבות ביניים. במסגרתו פועלים בכל מזן נתון פרוייקטים אחדים. המרשים והמגרש שבהם הוא פרויקט המכונה "פרויקט בין דורי" הקיים זה השנה השמינית. בפרויקט זה נפגשים נשים מבוגרות מהגיל השלישי עם תלמידי כיתות ט' אורט כללי למפגשים בני שעתיים אחת לשבוע, נהנים מכל רגע ויוצאים מתוך ארבע הקירות למרחבים ירוקים ריחניים ומוזיקליים. פעם בשבוע, נפגשות שנים מבוגרות  ( שלא לומר- קשישות) עם תלמידים מכיתות ט' בבית הספר המקיף הכללי, לומדים במשותף על פרשת השבוע, אקטואליה, חקלאות, בלשנות וכל מה שיש  ליעקב ולצוותו להציע להם.

יעקב,  בעידן הטכנולוגי יש עוד מקום וטעם בחינוך לחקלאות ובעשייה חקלאית?

"בהחלט. צריך לחזור לאדמה, לשורשים, גם ואולי בעיקר בתקופה שבה הטכנולוגיה תופסת מקום כה מרכזי בחיינו. אסור לנטוש את האדמה. הקשר בין אדם לאדמה הוא כי חזק שאפשר. ההבדל בינהם הוא של אות אחת ה', המבטא את חמישה חומשי תורה, ספר שממנו יונקים אדם ואדמה, שהרי ידוע שאבותינו היו עובדי אדמה. מה יותר מעניין מהשילוב בין השניים? אתה טומן זרע באדמה, הוא נובט, מצמיח שתיל  שגדל. אתה שותל זרע של גפן ועם הזמן היא גדלה ומכסה קיר של 20 מטרים מרובעים ומוציאה אשכול ענבים שבנוי בצורה גיאומטרית מרתקת. או, לדוגמה, רימון.הוא בנוי מקליפה חיצונית, שמעליה כתר, ומקבוצה של גרגרים המופרדים זה מזה על ידי קרום דקיק, לבנבן וצהבהב. אתה יכול להמשיל את הגרגרים לכל רובדי האוכלוסייה והקליפה הדקה ,שקל להסירה, ממחישה את הקלות שבה ניתן להסיר את המחיצות בין הקבוצות השונות, הנפרדות לכאורה אבל שניתן לאחד אותן בקלות". ומכאן מפליג יעקב בשיחה מרתקת על אודות המשמעות החינוכית של החווה, שבה הוא וצוות המדריכים מנסים להנחיל, בהשראתו, ערכים אנושיים, אשר ראוי לה לכל חברה אנושית לבסס עליהם את  מלאכת החינוך. " אנחנו מדגישים באוזני התלמידים כי מה שהכי חשוב  הוא לדעת לקבל עת השונה, להכיל אתו. לכל אדם תפקיד ויכולות וכל אחד יכול וצריך לתת לפני שהוא מקבל. מה פירוש המלה חכם.חצי כוס מלאה. כל אחד יכול לתת משהו לעולם ואין מקום לקנאה, כי כל אחד הוא יחיד ומיוחד"

יחידים ומיוחדים, אכן, עוסקים התלמידים- 600 במספר, המגיעים לפי קבוצות לשעתיים בשבוע –  בפרויקטים שונים ובהם: , זית ושמן שבמסגרתו לומדים על בתי בד, על אופני ההפקה והמיצוי של השמן; פרוייקט מגרגיר ללחם; מצות בעדות ישראל; כי האדם עץ השדה ועוד.  החקלאות שזורה כחוט השני בכל הפעילות המתקיימת בחווה, אבל היא אינה חזות הכול. בשיעורים בחווה  משוחחים, בין השאר, על רשמים משולחן השבת, לומדים על אישיות אחת שעומדת  בראש סדר היום באותו שבוע, תרופות סבתא, תורת הרמב"ן, "סיפורי סבתא"- במירכאות ובלעדיהן- על התקופה שבה שהו מי שהן כיום סבתות במעברות בראשית ימיהן בארץ, תבלינים, עדות ועוד.

בחווה עובדים ארבעה מורים (תמר מזוז, איריס חזות, גדי אוחיון ואלברט לוגסי), גננת (יעל מרדכי), את בית ( מיכה פישלר) ומזכירה (כרמלה נחום). בחווה עובדים גם שיר שמחון ואלירן זקרי ,בעלי צרכים מיוחדים, השוהים שם במסגרת השירות הלאומי.

אף שהוא לא פונה ישירות אל מי שהוא מגדיר כידיד טוב שלו, ראש העיר רפאל בן שטרית,  בין המלים, שאותן הוא בורר בקפידה, מובלעת משאלה לקבל סיוע " המבנים שלנו מאוד ישנים. חסרות תשתיות. חסרה גם כיתה פיזית לילי הגנים, כי כל הכיתות תפוסות. יש לא מעט קשיים אבל כבר אמרתי שתמיד צריך לראות את חצי הכוס המלאה".

"החווה ללימודי חקלאות והסביבה מזמינה את הקהל  הרחב לשמוח ולצמוח עמנו", מזמין יעקב את תושבי העיר, שאליה הגיע בשנת 1979,  ודאי מי מהם שלא שמעו על אודות החווה, לבקר בה ולהתרשם ממנה.